לקריאת המאמר המלא בעברית, כולל ראיון עם הסטודנט, לחצו כאן
The Hebrew Olympiad is an international competition launched in 2021 by Tel Aviv University’s Department of Hebrew language, under the leadership of Dr. Einat Gonen, with support from several Israeli high-tech companies in 2021. Middle- and high-school students compete to demonstrate Hebrew proficiency through riddles and mind-bending puzzles. Finalists are invited to Tel Aviv University to face off in a live challenge. International students simultaneously compete from world-renowned universities near their homes.
During the spring of his tenth-grade year at THE LEFFELL SCHOOL in Westchester, New York, Jakey Lebwohl earned 2nd Place in the finals of the International Hebrew Language Olympiad, an international contest hosted by Tel Aviv University’s Hebrew Culture department.
Earning 2nd Place is a truly remarkable achievement as Jakey was the ONLY NON-ISRAELI to make it to the finals. Jakey is a product of an American household and a Jewish day school education that began in Kindergarten. Just let that sink in…
The 2nd place prize includes a monetary award, entitling Jakey to take a course of his choosing at Tel Aviv University.
As a by-product of being tested and proctored at Columbia University, Jakey landed a summer internship as a research assistant for Dr. Ilan Gonen, lecturer and researcher in Modern Hebrew language, specializing in grammar acquisition at Columbia University.
Hebrew at the Center wishes Mazal Tov to Jakey, to our friend and his Hebrew advisor and teacher, Mr. Yaniv Cohen, and to the entire Hebrew language team at LEFFELL. We are blessed to have The Leffell School as long-standing Hebrew at the Center Members.
WHAT IS THE HEBREW OLYMPIAD?
Since its inception in 2021, the Hebrew Language Olympiad has invited young minds to delve into the richness of Hebrew through intriguing and unusual linguistic puzzles and challenges. Jakey, and his advisor Hebrew teacher Yaniv Cohen, spent months diving deep into modern and biblical Hebrew grammar and Jakey has completed the curriculum of an Israeli high school student and a university-level grammar course. He has also explored the main field of linguistics including phonology, morphology, syntax, and semantics. The competition has two phases. The first was an online questionnaire that for the first time in the Olympiad’s 3-year history allowed competitors to participate from around the world, including Israel, England, Brazil, Canada, Hong Kong, and the United States. A total of 3,680 students between grades 7 and 12 participated in Israel and an additional 37 international students participated in the first round.
Ten international students made it to the final round, with 9 of the 10 international finalists being Israeli students living abroad or children of Israelis, from Hebrew speaking households. Jakey Lebwohl was the only non-Israeli participant with no Hebrew speakers in his immediate family. Tihs makes Jakey’s victory all the more remarkable, and an interesting case study for Hebrew language educators in the Diaspora. How did Jakey do it? From whence was born his passion for the simplicity and evolution of Hebrew gramatical stuctures?
Read more about the Hebrew Olympiad. on the TAU Website. If you are interested in having a student participate, contact Dr. Einat Gonen at Tel Aviv University, Department of Hebrew.
Email Yaniv Cohen to find out more about his experiences guiding his non-Israeli student to victory. Yaniv wants more competitors to challenge Jakey!
כל שנה אלפי תלמידים ישראלים ויהודים מרחבי העולם משתתפים בחידון התנ”ך. בציפייה ובעניין רב, במשך דורות, עם ישראל מתיישב מול הטלוויזיה ביום העצמאות כדי לצפות בגמר.
האם יש סיכוי שיבוא יום ותהיי התרגשות דומה לקראת אולימפיאדת הלשון העברית לנוער? זאת תחרות בינלאומית חדשה (נוסדה ב-2021) שמוקדשת לשפה העברית. אם כן, זה בוודאי יהיה בזכותו של (לפחות באופן חלקי) ג׳ייקי ליבוול, תלמיד בכיתה י”א ב– THE LEFFELL SCHOOL והמורה שלו ללשון העברית, יניב כהן.
ג’ייקי התחיל ללמוד עברית בגן חובה ב- CARMEL ACADEMY. כשהוא היה בכיתה ט’ בבית הספר התיכון לפל, גיי’קי התחיל לשאול שאלות מורפולוגיות ותחביריות בשיעור עברית. מרגע שהמורה שלו כבר לא ידעה להשיב על שאלותיו, היא הפנתה את ג’ייקי אל יניב כהן, מורה־שליח בבית הספר לפל, שלמד בלשנות באוניברסיטת תל־אביב והיה מורה ללשון בישראל. ג‘ייקי ויניב החלו להיפגש אחת לשבוע כדי ללמוד את רזי הדקדוק העברי. את העברית שלו ג’ייקי רכש בעיקר בבית הספר (מעט גם בבית־הכנסת, אך בביתו אין דוברי עברית). ג’ייקי ויניב המשיכו להיפגש דרך קבע גם במהלך כיתה י’ (תשפ”ד) והחליטו שג”ייקי ייגש לאולימפיאדת הלשון העברית שהתקיימה זו השנה השלישית, ושנה ראשונה לתלמידי חו”ל. הם למדו את כל החומר שלומד תלמיד תיכון בארץ ואז עסקו בענפי הלשון השונים וברובדי השפה העברית לתקופותיה.
בנוסף ל-3,680 תלמידים ישראלים בארץ מכיתות ז’ עד י”ב שהשתתפו בשלב א‘, התמודדו גם 37 תלמידים מרחבי העולם: לונדון וקיימברידג׳ באנגליה, פרנקפורט ומינסטר בגרמניה, ברזיל, קנדה, הונג קונג ומארצות הברית ממדינות מרילנד, קליפורניה, פלורידה, אוהיו, מסצ׳וסטס, קונטיקט, וניו יורק. בסך הכל, 10 תלמידים מחוץ לישראל עלו לגמר, כולל שלושה תלמידים מארה”ב שנבחנו במוסדות להשכלה גבוהה הסמוכים למקום מגוריהם. ג’ייקי התחרה באוניברסיטת קולומביה בניו־יורק, בהשגחת ד”ר אילן גונן, חוקר ובלשן אקדמי.
מסתבר שג’ייקי היה הלא־ישראלי היחיד שהגיע לגמר! יתר המתמודדים בתפוצות הם ישראלים במקור שלמדו חלק מחייהם בבתי ספר בישראל, או מדברים בביתם עברית כשפת אם.
באולימפיאדת הלשון העברית הבינלאומית לנוער, ג’ייקי הגיע למקום השני!
הוא זכה בפרס כספי שאפשר לו להשתתף בקורס אקדמי מקוון באוניברסיטת תל-־אביב.
כתוצאה מזכייתו, ג’ייקי זכה גם לקבל משרת קיץ כעוזר מחקר למרצה לעברית באוניברסיטת קולומביה(!).
מה היא אולימפיאדת הלשון העברית?
התחרות נוסדה במחלקת העברית באוניברסיטת תל אביב בשנת 2022 על ידי ד”ר עינת גונן, ראש החוג ללשון עברית ולבלשנות שמית. “האולימפיאדה נוסדה מתוך מחשבה שלנו שבתוך ישראל משהו מפוספס, משהו מוחמץ בלמידת העברית. בכל העולם עושים תחרויות במחשבים ובמתמטיקה. אבל מה איתנו?” שאלה ד”ר עינת גונן בראיון עם ד”ר סינדי דולגין מעברית במרכז. ד”ר גונן אומרת בעצב שעברית איננה מקצוע שתלמידים אוהבים, לא בישראל ולא בבתי ספר בתפוצות. ובכל זאת עברית היא שפה מרתקת. ד”ר גונן ועמיתיה במחלקה החליטו להקים את האולימפיאדה כדבר מעניין ומדליק. “השאלות אינן שאלות צפויות,” אמרה ד”ר עינת גונן. “אנחנו רוצים להראות שהעברית וההתייחסות לשפה היא הרבה יותר רחבה מאשר מילים. אנחנו מכניסים צפנים, חידות על לשון המקרא ועל חז”ל, ארמית ושפות שמיות. אומנם התלמידים לא יודעים את השפות האלה, אבל אנחנו נותנים דוגמאות והתלמידים המשתתפים הופכים לבלשנים צעירים. הם צריכים להבין את הצפנים ואת החוקיות וללכת קדימה. מרתק!”
בשנה הראשונה של האולימפיאדה היו 1,800 משתתפים מבתי־ספר בישראל. בשנה השלישית השתתפו יותר מכפול מכך והמארגנים מצפים שימשיכו לגדול בשנה הקרובה. בשנה השלישית פתחו שני אפיקים חדשים: לתלמידות חרדיות ולדוברי עברית מחוץ לישראל. בעתיד מקווים שיהיו חומרים מתאימים ללומדי עברית כשפה שנייה ושתלמידים חרדים ייצטרפו גם הם.
אולימפיאדת הלשון העברית של אוניברסיטת תל־אביב נוסדה כדי לחשוף את בני הנוער להיכרות רחבה ומעמיקה יותר עם הלשון העברית באמצעות אתגרים לשוניים וחידות לא שגרתיות, שהם אינם נחשפים להם במסגרת החינוך הרגילה. השאלות בתחרות מציבות למתמודדים אתגרי לשון מגוונים ובהם: חידות של חוקיות משווה בלשונות שמיות עתיקות, פענוח צופנים, פירושי מילים, ניבים ועוד. האולימפיאדה פתוחה לכלל תלמידי כיתות ז’־י”ב בארץ ובעולם, והיא נערכת בשיתוף עם האקדמיה ללשון העברית ומשרד החינוך, בחסות החברות צ’ק פוינט ופיינל ובתמיכת מרכז קורת לציוויליזציה יהודית.
״אני מאמין שכמו חידון התנ”ך העולמי, גם האולימפיאדה הזו יכולה להעלות את קרנה של העברית”, אמר יניב כהן, המורה בבית ספר לפל. “ואני גם רוצה שיהיו לג’ייקי מתמודדים נוספים, שלא יעוף על עצמו…״ הוסיף בחיוך.
מי זה ג’ייקי לייבוול?
יום אחד בסתיו, ראיינתי את ג’ייקי במשך שעה שלמה בעברית. הוא תלמיד בכיתה י”א ללא הורה דובר עברית. כל המילים הבאות הן של תלמיד אמריקאי, אמנם עם מבטא אמריקאי, שדיבר בעברית תקנית, ללא טעויות. יש בשיחה הזאת המון חומר למחשבה ואתגרים למורים, לרכזים, ולמנהלי בתי ספר יהודי. בבקשה, הכירו את ג’ייקי:
“בבית ספר יסודי ובחטיבה לא כל כך אהבתי ללמוד עברית. הייתי תלמיד ממוצע, לא חזק, לא חלש, ולא בולט. בכיתה ט’ למדתי בפעם הראשונה את שבעת הבניינים. אני לא יודע למה, אבל הנושא ממש דיבר אלי. חשבתי שהסדירות של הפעלים מאוד יפה. היופי הזה לא קיים בשפות אחרות, לפחות לא באנגלית, השפה שהכי מוכרת לי. וככה זה התחיל. רציתי ללמוד את הדקדוק העברי כי זה היה נראה לי הרבה פחות מסובך. המורה שלי המליצה לי לדבר עם המורה יניב כהן כי הוא בלשן. נפגשנו בזמן שהיה לי – STUDY HALL ושיניב לא לימד. נפגשנו ל- 55 דקות, אבל כמעט בכל מפגש נשארנו זמן נוסף.”
“אני חושב שהצלחתי כי זו היתה הבחירה שלי. אף אחד לא הכריח אותי והייתה לי הרבה שליטה על מה נלמד ועל מה שאנחנו נדבר. בכיתה י’, שכנעתי את בית הספר לתת לי ללמוד עברית באופן עצמאי, יחד עם יניב ולא עם הכיתה. יניב נפגש עם ד”ר קיי, ראש בית הספר לפל וזה היה בהחלט מעבר לגבולות המקובלים. במהלך כיתה י’, נפגשנו שלוש פעמים בשבוע כדי ללמוד תחביר (SYNTAX) וגם תורת הצורות (MORPHOLOGY). זאת היתה השקעה גדולה של בית הספר ושל יניב. אבל גם אני השקעתי. הייתי צריך לקרוא הרבה מאמרים ולעשות הרבה מאוד שיעורי בית ברמה של בגרות ישראלית.”
“זה היה התכנון, אבל אז קרה שבעה באוקטובר ויניב נקרא למילואים בארץ. אז הייתה הפסקה קצרה. המשכתי ללמוד לבד עד כמה שהיה אפשר, ומידי פעם הספקנו להיפגש דרך זום כשיניב היה יכול. יניב אמר שהיה לו כיף ושזו הייתה קצת בריחה מהמציאות.”
“כעבור חודשיים, יניב חזר וסיימנו את החומר לבגרות. אז חקרנו את כל השאלות שהיו לי על העברית של התנ”ך, של המשנה, של הסידור, בהקשרים של תורת הצורות. לפי השאלות ששאלתי, למדתי את ההתפתחות השונה בתחביר ובתורת הצורות בכל תקופה היסטורית.”
“בחודש פברואר יניב הכריז שהוא רשם אותי לאולימפיאדת הלשון העברית לנוער. הוא אמר לי שיהיה לי כיף ליישם את מה שאנחנו לומדים. אז עשיתי שלב א’ מקוון ואז חזרנו לשגרה, וחודש לאחר מכן שמענו שעליתי לגמר.”
“מסתבר שזה לא כמו לעשות מבחן בבית ספר. הכל היה משחקי מילים. אז הפסקנו ללמוד עברית של תיכון ישראלי והתחלנו ללמוד בלשנות. זאת אומרת שעברנו לקורסים אקדמיים… קורס על ניקוד, וקורס על התפתחות היסטורית של השפה העברית. בקיצור, כל מה שיניב למד כסטודנט באוניברסיטה, ישר מהמחברות שלו.”
“ביום של הגמר, נסעתי לאוניברסיטת קולומביה. המשגיח היה ד”ר אילן גונן, איש חכם ונחמד. אחרי הגמר, קראתי עליו וראיתי שהוא חוקר. ביקשתי לעבוד אצלו בקיץ כמתנדב. הוא הסכים והמחקר היה מאוד מעניין. אבל יותר משנהניתי להיות עוזר מחקר, היה לי ממש מזל להמשיך לתרגל את העברית שלי. עם ד”ר גונן דיברתי רק בעברית, כל יום וכל היום במשך כל הקיץ. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שדיברתי בעברית ככלי תקשורת. זו היתה הזדמנות ממש יפה להשקיע ולהשתמש בשפה כדי לשרת מטרה. זה הדבר הכי חשוב ברכישת שפה: להשתמש בשפה. בבית ספר אין לי מספיק הזדמנויות, כי משתמשים בשפה רק בעבור לימוד השפה ולא בעבור מטרות אחרות.”
“עכשיו אני בכיתה י”א ואני בשיעור עברית מדהים בבית ספר לפל עם מורה אחרת. זה שיעור על ההיסטוריה של מדינת ישראל בילדותה, מפרשת דרייפוס. חלק מהתלמידים בכיתה י’, חלק בכיתה י”ב, חלק נולדו בישראל, וחלק בארצות הברית. כיתה מאוד מגוונת. אני לומד הרבה חומר לא מוכר לי, אבל אני אסיר תודה שלמדתי שנתיים עם יניב.”
“עצות לתחום למידת עברית, ברצינות? משהו שמדליק לי את האור לא ידליק את האור של כולם, אבל באופן כללי, אני ממליץ לבתי ספר ללמד יותר דקדוק. אבל יותר מזה, אני מעריך את היחס בין מורה לתלמיד, ובזה אני לא לבד. ממש מרגש אותי להכיר מורה שהחומר שהוא מלמד מרגש אותו. ולכן מומלץ לשים יותר מהאישיות בהוראה ולהשקיע בבניית יחסים טובים עם התלמידים, אחד על אחד. זה מעודד את התלמיד. זה מאוד עודד אותי ואני חושב שזה יעודד את כולם.”
“קשה לי לדעת מה ידליק מישהו אחר, אבל כדאי שתלמידים יבחרו נושאים ללימוד העברית ואז ישתמשו בשפה כדי לשרת את מטרותיהם. כשהנושא מעניין אותך, תשתדל יותר.”
“אני לא יודע אם זה בכלל אפשרי אבל בכיתות הנמוכות כדאי שילדים יבחרו נושא. אני מבין שתהיה המון עבודה למורים וזאת בעיה קשה. מצד אחד מורה צריך ללמד כיתה שלמה. מצד שני אף תלמיד לא אוהב את התחושה שמישהו שיושב על כסא רם מחליט מה כולם ילמדו ובאופן אחיד. אף אחד לא אוהב להרגיש שמה שהוא לומד רחוק ממנו. אני לא יודע אם זו בעיה שאפשר לתקן. אני מודה שאין תיקון יעיל, קל ומהיר שאפשר ליישם, אבל אם יש תיקון שיגרום ליותר תלמידים להשקיע בלימודי עברית, הכיוון הוא בחירה חופשית בתוכן.”
